| כתב תנועה |
כתב התנועה הוא שפה המנתחת, חוקרת ומתעדת תנועה. את כתב התנועה המציאו פרופ' נועה אשכול ואברהם וכמן בשנת 1958. הכתב מבוסס על "מערכת מתווה" – מערכת כדורית המחלקת את המרחב ל-8 כיוונים (בדומה לקואורדינטות אורך ורוחב בגלובוס). לכל נקודה במרחב יש מיקום במערכת. לצורך ניתוח התנועה, כל איבר מיוצג על ידי ציר האורך שלו, כך שהגוף מתואר כמודל מופשט של מערכת צירים. מערכת הסימנים של הכתב, מתארת את מיקומו ואת מסלולו של כל איבר במרחב ובזמן.
העוסקים בכתב תנועה מנסים "להתחיל מבראשית" בחשיבה על תנועה. כמו בלימוד שפה כתובה, יש להכיר את אותיות הא"ב ואת סימני הניקוד, על מנת לבנות מילים ומהן משפטים, על מנת להתבטא וליצור בה בצורה טובה. אבני הבניין המוגדרות בכתב התנועה עשויות חומרים ראשוניים – מיקום האיבר ומסלולו במרחב ביחידת זמן מוגדרת. כך, ניתן ליצור תבניות תנועה עשירות ומגוונות. כאשר "יחידות העבודה" הקטנות ביותר הן כבר תבנית תנועה בעצמן, ללא יכולת לפרק אותה למרכיביה הבסיסיים יותר, בהכרח אוצר המילים מוגבל יותר והיצירה היא פחות מגוונת.
יש לכך גם השפעה על טכניקת העבודה של העוסקים בתנועה על פי הכתב: העבודה מחייבת, מעבר ללימוד השפה וסימניה, גם עיסוק אינטנסיבי ותובעני בהפקת כל תנועה בסיסית בצורה מדויקת.
בית הספר הוא השיקוף החברתי שלנו.
בכיתה בת ארבעים תלמידים ישנם ארבעים ואחד בתים (כולל ביתה של המורה). בכיתה הזאת, בה סיר הלחץ הוא יומיומי, הילד והמורה חיים ומבלים מחצית משעות הערנות שלהם ביחד. שם מצפים מהם להיות במיטבם ולהביא הוכחות על תפקוד והצלחות.
איך בדיוק אנו, ההורים והחברה מצפים מהם להתנהל בצורה מיטבית, ללא כלים מתאימים ללמידה, הרגעה, ריכוז והשקטה פנימית? בכיתה גדושה בשולחנות, כיסאות, תיקים וצפיפות פיזית נתונה מראש – הסביבה איננה תומכת למידה. היא מעצימה אי שקט ומקשה על הילדים למצוא נקודת ריכוז בעצמם.
האלימות הגואה בחברה שלנו היא נתון שצריך להכיר בו. על מנת לשנות נתונים, יש להכיר קודם כל בתנאים הפיזיים, להבין את המגבלות, את היתרונות וללמוד להשתמש בהם. הנחת היסוד שלנו היא כי אדם נוהג באלימות כיוון שטרם למד דרך אחרת לתעל את האנרגיה הגואה בו.
לכל אדם יש את היכולת להרגיע את עצמו ולשנות את התנהגותו, ולו הזכות לבחור מהי הדרך המתאימה לו.
תפקידנו, בבית הספר ובחיים בכלל הוא לספק לו סל כלים עשיר ומגוון להסבת האלימות, סל מלא באפשרויות שמתוכו יוכל לבחור את מה שמתאים לו ומרגיע אותו מיידית, בכל מקום.
בית הספר הוא מרכז התרבות שלנו, הוא המקום להתחיל בשינוי.
השינוי יתחיל במקום שבו אנו מחנכים את הדור הבא שלנו. שם אנו יוצרים את התשתית למציאות של מחר. שם אנו מפקידים את ילדינו להחכים ולהבין את הכלים לחיים. שם לומדים ילדינו ליצור מערכות יחסים מורכבות יותר. שם לומדים שפה, שם לומדים ערכים. שם גם צריך לתת את התמיכה והידע איך לבצע כל זאת. איך ללמוד? איך להקשיב? איך להטמיע? ואיך לבצע?
במקום הזה הרגשנו מחויבות להעביר את עולם הידע שלנו, בתקווה גדולה שכל ילד או ילדה שיאמצו אחד מהתרגילים ימצאו את השקט בעצמו ויעבירו אותו הלאה.
כל ילד הוא שגריר הביתה…
הכוח שהניע אותנו הייתה תשוקה פנימית עמוקה להעביר הלאה ולחלק את הידע שלנו לדור ההמשך, לילדים שלנו. ההבנה שבית הספר, הוא המקום בו לומדים הילדים כל דבר ומכאן שבו גם עליהם ללמוד איך למצוא שקט בעצמם ואיך להוביל את חייהם ולא להיות מובלים ע"י החברה, הפרסומת והתכנים החיצוניים. בבית הספר יוכלו הילדים לזהות ולהעצים את כישוריהם על מנת שיוכלו להנות מהם ואולי גם להעביר אותם הלאה.
